פסק-דין בתיק עש"א 1483-07-12

פתח דבר:

1.       לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

2.       המערער (להלן: "המערער" או "המבקש"),מנהל חשבון שמספרו 162308 (להלן: "החשבון") אצל המשיב (להלן: "הבנק" או "המשיב").

3.       המערער עותר לכך כי בית המשפט יורה כי שיק מספר 10437 (להלן: "השיק"), המנוי בערעור, יגרע ממניין השיקים שהבנק סירב לפורעם .

טענות המערער:

טענותיו העיקריות של המערער אשר נתמכו בתצהירו , יפורטו להלן:

4.       המערער טוען כי הוא מנהל מזה למעלה מ-15 שנה חשבון אצל המשיבה. כמו כן, ברשותו של המערער חשבונות עסקיים נוספים.

5.       המערער טוען כי סירוב השיק ע"י הבנק נעשה בניגוד לנוהג שהיה בינו לבין הבנק, לפיו תמיד הודיע לו המשיב על כל חריגה בחשבון או כל בעיה שקיימת עם שיק.

6.       עוד טוען המערער, כי ביום 16.5.12 ניהל הוא ו/או בנו שיחות עם הבנק, מה שמעיד על כוונתו לברר את מצב החשבון ולבנו נמסר כי אין כל בעיה בחשבון. לפיכך, יצירת ההגבלה באותו היום מהווה חוסר תום לב משווע של הבנק.

טענות הבנק:

7.       הבנק כופר בטענות המערער. הבנק טוען, כי השיק נשוא הבקשה , סורב כדין על ידו לאחר שבמועד הצגת השיק לפירעון לא הייתה יתרה מספקת בחשבון המערער לכיסוי החיוב.

            כמו כן, טוען הבנק כי בעניינו של המערער, לא מתקיימות מי מבין העילות המנויות בסעיף 10 (א) לחוק.

8.       הבנק טוען כי במסגרת "כתב ההתחייבות לקבלת מסגרת אשראי" אשר נחתם עם המערער ביום 3.5.11 (להלן: "כתב ההתחייבות"), הובהר למערער כי עליו לנהל את החשבון ללא חריגות ממסגרת האשראי.

9.       הבנק טוען כי האחריות הבלעדית לניהול החשבון מוטלת על המבקש וכי אין חובה על הבנק "לשמרטף"- כך בלשון המשיב , אחר התנהלות הלקוח בחשבון ולהתריע בפניו טלפונית על חריגות בחשבון או שיקים שסורבו עקב אי כיסוי מספיק.

10.   הבנק טוען כי גם אם יצר קשר עם המערער, מספר פעמים בעת חריגת חשבונו, הרי שהדבר מהווה מחווה של רצון טוב ואין בכך בכדי להקים על הבנק חובה לעשות כן בכל עת שהחשבון בחריגה.

11.   מכל מקום, טוען הבנק כי שיק מס' 10437 נשוא הבקשה, הוצג לפירעון ביום 15.5.12 וסורב כדין, שכן כיבודו היה מותיר את חשבון המערער ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי אשר אושרה לחשבון. כמו כן, טוען הבנק כי ביום החזרת השיק  בוצעה שיחה יזומה מסניף הבנק למערער אשר התריע בפניו כי עליו להפקיד כספים על מנת להימנע מההגבלה. המערער הבטיח לעשות כן במשך היום, אך ההפקדה לא בוצעה.

12.   לאור כל האמור, טוען הבנק כי לא היה למערער יסוד סביר להניח כי חובה על הבנק לפרוע השיק שכן לא היה כיסוי מספיק בחשבון לכיבוד השיק ואף לא היה הסכם בין הבנק לבין המערער בדבר כיבוד השיק.

דיון והכרעה

13.   כידוע, סעיף 10 (א) לחוק קובע 3 עילות לגריעת שיק ממניין השיקים שסורבו עבור לקוח מוגבל או מוגבל חמור.